מאת: אסף קופפר

בעקבות המלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה והמתיחות בין ישראל לאויביה במזרח התיכון, העולם כולו נכנס למרוץ חימוש אינטנסיבי שמזכיר תקופות מלחמה קרה. מדובר בתהליך שמאפיין אותו גידול מהיר בהשקעות בתחום הביטחון, כאשר כל מדינה מנסה להבטיח את יכולתה הצבאית מול האיומים ההולכים ומתרבים. ההשקעות מתמקדות במערכות נשק חדשות, מערכות הגנה מתקדמות, ומלאי תחמושת, וכל זה מתוך הבנה שהסיכון לחוסר יציבות גיאופוליטית רק גובר.

המתיחות המתגברת בין ארצות הברית לסין סביב טייוואן מוסיפה אף היא לתחושת הדחיפות. כל צד במאבק הזה מחפש לשמור על עליונותו, ולכן ההשקעות בביטחון לא מסתיימות רק ברכישת ציוד אלא גם בפיתוח טכנולוגיות חדשות שיכולות להבטיח עליונות טכנולוגית. מדינות רבות, ובהן מדינות גדולות וקטנות כאחד, נאלצות להשקיע מיליארדי דולרים כדי להתמודד עם האיומים המתרבים על ריבונותן וביטחונן הלאומי.

ההשקעה האדירה במערכות נשק נובעת מהחשש הגובר בקרב מדינות שונות לאובדן היכולת הצבאית מול יריבות פוטנציאליות. חברות הנשק והביטחון, כמו ריית'און (RTX), לוקהיד מרטין (LMT), ואלביט מערכות (ESLT), אנליסטים צופים כי חברות אלו יראו ביקושים גוברים בשנים הקרובות. גם תעודת סל כדוגמת (SHLD) מספקות חשיפה רחבה לסקטור הביטחוני, כאשר הצורך בהצטיידות מהירה במערכות מתקדמות גדל בכל רחבי העולם.

הגרף של תעודת הסל SHLD המייצגת את סקטור הביטחון לאורך שנה

באירופה, המדינות מתחילות להבין שהיכולת התעשייתית שלהן בתחום הביטחון הופכת לקריטית כמו הכוח הצבאי עצמו. היכולת לייצר ולהחזיק מערכות נשק מתקדמות היא לא רק עניין צבאי אלא גם אמצעי לשיפור ההשפעה הדיפלומטית והשפעה על מדיניות בינלאומית. מדינות כמו גרמניה ובריטניה מכירות בכך שעליהן לשמור על תעשייה ביטחונית פעילה כדי להיות מוכנות לכל תרחיש ולהשפיע על המאזן הגיאופוליטי.

בארצות הברית, ההחלטה של ממשל ביידן לאפשר לאוקראינה לבצע מתקפות באמצעות טילים מתקדמים על אדמת רוסיה ממחישה את המציאות של מלחמות מודרניות, בהן היכולת התעשייתית הופכת לגורם מכריע. המאבק אינו רק בשדה הקרב אלא גם ביכולת לייצר תחמושת ומערכות נשק מתקדמות בהיקפים גדולים. היצרניות האמריקאיות נדרשות לעמוד בקצב ייצור מוגבר של מערכות נשק תוך שמירה על מערכות קיימות, מה שגורם לעומס אדיר ביכולת הייצור.

אנליסטים מציינים כי חברות ביטחוניות כמו ריית'און (RTX), לוקהיד מרטין (LMT), ונורת'רופ גרומן (NOC) צפויות להפיק תועלת רבה מהמצב הנוכחי, כאשר הן מספקות מערכות נשק מתקדמות לארצות הברית ולבעלות בריתה ברחבי העולם. עם זאת, מניותיהן ירדו לאחרונה בעקבות קשיים באספקה והמתנה להחלטות פוליטיות בנוגע להגדלת כושר הייצור. מניית לוקהיד מרטין (LMT) ירדה בכ-13%, בשל חששות לגבי תקציב ההגנה בארה״ב והאי-ודאות סביב הקצאות ההוצאות הביטחוניות.

גם בישראל, חברות הביטחון כמו אלביט מערכות (ESLT) ורפאל על פי אנליסטים עשויות להפיק תועלת רבה מהמצב הנוכחי. הצורך בהגנה מפני טילים ותקיפות אוויריות הולך וגובר, וישראל מתמודדת עם ביקושים למערכות כמו כיפת ברזל ומערכות הגנה נוספות, דבר שמחזק את מעמדן של החברות הישראליות בשוק הבינלאומי. השוק העולמי לחברות ביטחון הישראליות מתרחב, כאשר מדינות רבות רואות בטכנולוגיות הישראליות כפתרונות מוכחים ואמינים להתמודדות עם איומים מגוונים.

המצב בעולם מזכיר את תקופת המלחמה הקרה, כאשר כל מדינה מנסה להצטייד במערכות נשק כדי להרתיע את יריבותיה. בניגוד לעבר, הפעם הדגש הוא על נשק מדויק ומתקדם טכנולוגית, ולא על כמויות גדולות של טנקים או מטוסים. המערכות החדשות כוללות טכנולוגיות מתקדמות כמו מערכות טילים מדויקים, מערכות לוחמה אלקטרונית, וכלי טיס בלתי מאוישים שמספקים למדינות עליונות בשדה הקרב המודרני. 

כלי טייס בלתי מאוייש תוקף

התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת למדינות קטנות להצטייד במערכות נשק מתקדמות, דבר שמעלה את האיומים גם על מדינות גדולות. מעבר לכך, העלות הנמוכה יחסית של טכנולוגיות אלו מאפשרת למדינות רבות, כולל מדינות עם תקציבי ביטחון מוגבלים, להשיג יכולות תקיפה והגנה שבעבר היו נחלת המדינות הגדולות בלבד.

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והמתיחות במזרח התיכון ובמזרח אסיה ממחישים עד כמה העולם נעשה מורכב ומסוכן יותר. חברות הביטחון נמצאות במרוץ נגד הזמן כדי לספק את המערכות הדרושות לביטחון המדינות, והביקוש רק הולך וגדל. השאלה היא האם החברות יצליחו להגדיל את כושר הייצור שלהן כדי לעמוד בביקושים ההולכים וגדלים, והאם מדינות כמו ארה״ב, בריטניה וגרמניה יצליחו לשמור על עליונותן הצבאית מול יריבותיהן.

מקורת:

פייננשל טיימס